מכבי פ"ת: מ-1908 ועד היום אשר גולדברג.

אודות מכבי פתח תקווה

במקביל ליסודה של "הכח" וינה באוסטריה בשנת 1909, החלו צעירי פ"ת לבעוט בכדור ולחלום על יסוד קבוצת כדורגל כמו בנווה-צדק ביפו-ראשל"צ, שם נוסדה קבוצת כדורגל מסודרת בשנת 1906. בחודש אוקטובר 1912, בקושטא, היא איסטנבול, החליטו מספר צעירים שלמדו שם, יחד עם צעירים נוספים ששרתו בצבא הסולטן, להקים קבוצת כדורגל, לה קראו מכבי פ"ת.
בשנת 1914 כבר שיחקה מכבי פ"ת מול קבוצות צבאיות שחנו כאן תחת פיקודו של מוסטפא כמאל (אתא טורק). משחקים נוספים, כולם ידידותיים בחורשה שליד הגורן המפורסמת, התקיימו מול נבחרת גמנסיה הרצליה, מכבי ת"א ומקווה ישראל.

ב-1917 כבשו האנגלים את ארץ ישראל, וכעבור שנה הסתיימה מלחמת העולם הראשונה. אבשלום גיסין, שעזב את השירות הצבאי כקצין בחיל הקשר הטורקי, מונה לסגנו של השומר המפורסם, אברהם שפירא. גיסין שהיה ממייסדי מכבי פ"ת, היה גם שחקן כדורגל מצטיין כמגן וכקשר ימני והיה הקפטן של הקבוצה.

האנגלים הדביקו את צעירי המושבה בחיידק הכדורגל, ומשחקי ידידות רבים מול קבוצות צבאיות בריטיות נערכו באם המושבות. בשנת 1921, הותקפה המושבה ע"י פורעים ערבים. גיסין שיצא להדוף את הפורעים, נפל בקרב יחד עם עוד שלושה מחבריו. כעבור שנה, הוחלט להנציח את שמו של אבשלום גיסין, ולקבוצה קראו מכבי "אבשלום" פ"ת.
בשנת 1925 ביקרה בפ"ת קבוצת "הכח" וינה, ששחקניה התאמנו יחד עם מכבי אבשלום פ"ת.

המשפחות הבולטות במושבה עשו סדר בקבוצות הכדורגל (בין המשפחות : מאירי, יטקובסקי, מכנס, ספיר, דינוביץ, בכר, סלור ובן דרור. בהמשך נכנסו לפעולה מרדכי פריימן (בן דרור), יוסקה בנקו, צבי בק, אבשלום ויצחק רוצ'קי (כרמלי), יחיאל ליפסקי, עורף הגדול וצבי פינקלשטיין). הם היו חוסכים מפיהם ונותנים כספים לכדורגל, במטרה להדביק את מכבי ת"א והפועל ת"א ובעיקר שלא לעשות בושות מול הקבוצות הבריטיות.

העסקנים הראשונים היו מרדכי בן דרור וצבי בק, שפרשו מכדורגל פעיל למען העסקנות.
מגרש הכדורגל הראשון היה באיזור רחוב חפץ חיים, ואח"כ במגרשי שפיגל, בו ניצב היום בניין העירייה.
בשנת 1927 הוקם המגרש ברחוב שטמפפר, ואת השערים הראשונים עשה יוסף בנקו.
בשנות השלושים הייתה למכבי אבשלום קבוצת כדורגל מסודרת. אלפי צופים הגיעו לראות את משחקי הקבוצה ואת שחקניה. שמות בולטים בשנות השלושים היו: יוסף זילברמן, דוד ג'מיל (חן), עורף הקטן והגדול, פרץ וישי בוך, פסח ילוביצקי, יעקב מכלין, וולפוביץ צבי, האחים משה עזרא ונחמיה איכילוב, יוסף בלקין, נחמיה גרף, ראובן ודוד שפיגל, דוד זילבר, אלימלך קרסניאנסקי, חבצ'ה, בן עמי וגאול מכליס, אפרים זלצר, אריה הופמן, וילי ברגר, אליהו ועזרא יגנס, האחים שמאי, האחים פינסון, האחים מזרחי, אליהו רופא, מאיר קלינסקי, דוד רוזנצוויג, זלמן טרונסקי, מוטקה שושן (רוזנטל), שמעון שטוב, משה זילברמן, יוסף תמיר.

בשנת 1935 חגיגה גדולה במושבה! מכבי פ"ת ניצחה בגמר הגביע את הכח 1:0 משערו של עורף הקטן. בתפקיד המאמן שימש שמואל בורשטיין.
בשנת 1939 הופעה נוספת בגמר הגביע מול הפועל ת"א. מכבי פ"ת הובילה 1:0 משערו של שושן, אבל ירדה מנוצחת 1:2.
בסוף שנות ה-30 משחק ידידותי מול טימושוורה הרומניץ שנצחה כאן 2:1.
בשנת 1940 פרישה של מספר שחקנים שחוצים את הכביש להפועל פ"ת. כעבור שנה פרישה נוספת של שחקנים ש"סוגרים" בבית"ר ת"א זה לא מפריע ל"אבשלום" לזכות בגביע עיתון "הארץ".
גם נאשה קארילה היוגוסלבית באה למכבי פ"ת. משחק מעניין מתקיים מול הוונדררס האנגלית, וקרב מרתק נגד מ.ט.ק ההונגרית שניצחה כאן 5:3.

מלחמת העולם השנייה הסתיימה, החיילים שבו מהבריגדה ומהצבא הבריטי למגרשי הכדורגל. שמות חדשים בקבוצה : לוכסמבורג, לייזר שפיגל, צוהר, שניידמסר, אלי ובני גולדפרב, לזר בכר, מנחם צימט ושמואל בן דרור. הגיע גם המאמן פלמאי מוינה, שצרף לקבוצה צעירים תוססים כמו ישראל בן דרור, חיים בוך, עמיחי ואמנון כרמליף יוסקה וצבי קופמן, זיגי זילברשטיין, משה טורקניץ, נחמיה רוזנבלום, משה לבקוביץ, זאב שרף, שלום ברנרד, אלכס בורשטיין, דרור רבינזון, מרדכי לבה, גדי נאדל וישראל בירן.
בשנת 1952 זכייה שנייה בגביע המדינה, כשמכבי פ"ת גברה בגמר על מכבי ת"א, משערו של אמנון כרמלי. המאמן היה גאול מכליס.
בהשמך קם דור חדש שרובו הגיע מקבוצת הנוער "יהודה" ומקבוצות "גדנ"ע" ת"א – זאב ויצחק זלצר, נחמן מנדל, אלי אהרונוב, עזרי ארנלדס, איתן בקר, אלי זיו, מיקי רז'ינסקי, דני קטלן, דני בגלייבטר, יוסי רוזנצוויג, חיים פינברג, דני ספוקויני, יגאל פלד, יהודה בן נתנאל, יצחק ומאיר מזרחי, מוני בן בסט, מזה מאיר, שלמה גולדרינג, שמעון היבש, פנחס קינסטליך ורבים וטובים אחרים.

בשנת 1966 ירדה מכבי פ"ת בפעם הראשונה בתולדותיה לליגה השנייה, אחרי שתפסה את המקום הלפני אחרון (15).
כעבור שנתיים חזרה "אבשלום" לליגה הבכירה, אבל לא החזיקה מעמד ובעונת 1971 נשרה בפעם השנייה לליגה הארצית. אחרי עונה אחת של טיולים ברחבי הארץ, עלתה הקבוצה לליגה הראשונה. בין חוסר היציבות שנמשך במכבי פ"ת, הקבוצה זכתה בגביע הכ"ה למדינת ישראל, אבל בתום עונת 1975 סיימה מכבי פ"ת במקום האחרון, במאזן גרוע של 13 נקודות בלבד ו-13 שערים בשלושים משחקים אולם הקפאת הירידות משאירה את הקבוצה עונה נוספת בליגה הבכירה.
בשנת 1977 סיימה הקבוצה במקום האחרון ועשתה הכרות נוספת עם, בת שנתיים, עם הליגה השנייה.
שנות ה-80 הטיבו מעט עם מכבי פ"ת, שהחזיקה מעמד עד 1988 בה סיימה במקום האחרון בדרך לשלוש שנים בליגה השנייה. בתקופה זו זכתה הקבוצה בשני גביעי הטוטו לליגה הארצית.
(שחקנים בולטים בתקופה זו: דורון רבינזון, אורי פלד, הרצל פיטוסי, שאפיק אל הוזייל, עופר פביאן, עודד וגדי מכנס, אייל בגלייבטר, ניסים ברדה, קובי אז'ובל ואלישע לוי)
מאז 1993, מכבי פ"ת בליגת העל, עם אבי ועמוס לוזון. בדרך היא זכתה בשלושה גביעי הטוטו של ליגת העל, העפילה לגמר גביע המדינה (2001) ולשלב הבתים בגביע אופ"א (2005 – לאחר ניצחון היסטורי 5:2 על פרטיזן בלגרד בבלגרד). (שחקנים בולטים בתקופה : מוראד מגמאדוב, טל בניה, רן ואסי בן שמעון, גיא יצחק, גולן מלול, עידן מליחי, אוהד כהן, סולי צמח, קובי רפואה, עומר גולן, גל אלברמן, איסמעיל עמר, קובי גנון, תומר בן יוסף ואסי משיח).

לאחר העלייה מכבי פתח תקווה הוגרלה בגביע אופ"א לבית עם לוקומוטיב מוסקבה הרוסית , אספניול הספרדית, פאלרמו האיטלקית וברונדבי הדנית. הקבוצה סיימה את שלב הבתים במקום האחרון עם אפס נקודות ושער זכות אחד לעומת תשעה שערי חובה. גם בליגת העל הקבוצה לא גילתה יכולת טובה, והיא התמודדה נגד הירידה עד הסיבוב השלישי, בו שיפרה את יכולתה וסיימה במקום החמישי אשר העניק לה כרטיס לגביע האינטרטוטו.
ביולי 2006 שיחקה מכבי פתח תקווה מול אתניקוס במסגרת גביע האינטרטוטו, ובעקבות הפסד בסיכום שני המשחקים ביניהן 3–4 לא עלתה לגביע אופ"א.

בעונת 2006/2007 סיימה הקבוצה במקום השישי .

בעונת 2010/2011 סיימה הקבוצה בפלייאוף האמצעי במקום השביעי , בנוסף באותה העונה הקבוצה הגיעה לגמר גביע הטוטו, אך הפסידה בו 0–1 להפועל קרית שמונה.

בסיום עונת 2011/2012 נשרה מכבי פתח תקווה לליגה הלאומית אחרי 24 שנים רצופות בליגת העל לאחר שהקבוצה סיימה את העונה במקום ה-14.

בסיום עונת 2012/2013 אחרי עונה אחת בליגה הלאומית חזרה הקבוצה לליגת העל, לאחר שסיימה את העונה במקום הראשון בטבלה.

בסיום עונת 2013/2014 ניצלה מכבי פתח תקווה מירידת ליגה לליגה הלאומית לאחר צמד שערים של רועי דיין. באותה עונה הגיעה מכבי פתח תקווה אל חצי גמר גביע המדינה שבו נוצחה 1–2 על ידי מכבי נתניה.

לקראת עונת 2014/2015 מונה רן בן שמעון למאמן הקבוצה. לאחר שבעונה זו סיימה במקום השישי, בעונת 2015/2016 זכתה בגביע הטוטו. למרות הזכייה בגביע הטוטו, התפטר בן שמעון כעבור כחודש והוחלף בדני גולן מהפועל רמת גן.

לקראת עונת 2016/2017 מונה למאמן קובי רפואה, כאשר הקבוצה הגיעה לפלייאוף העליון ואף סיימה במקום הרביעי את הליגה.

קובי רפואה אף המשיך לאמן את הקבוצה בעונת 2017/2018 אך לאחר 4 מחזורים התפטר מאחר והקבוצה הפסידה 3 משחקים רצופים, כעבור כמה ימים מונה שרון מימר למאמן הקבוצה, אותה אימן עד לסיום העונה.

לקראת עונת 2018/2019 מונה מאמן הנבחרת לשעבר אלישע לוי למאמן הקבוצה. באמצע העונה לאחר חילופי מאמנים מונה גיא לוזון למאמן ובסוף העונה ירדה הקבוצה לליגה הלאומית.

עונת 2019/2020 שיחקה הקבוצה בליגה הלאומית ובסיום העונה הקבוצה סיימה במקום הראשון ולעלתה בחזרה לליגת העל. הקבוצה אף העפילה לגמר גביע המדינה בו הפסידה להפועל באר שבע.

לאחר החזרה לליגת העל בעונת 2020/2021 המשיך לאמן את הקבוצה גיא לוזון, עונה שהסתיימה בפלייאוף עליון ואף הקבוצה כמעט סיימה במקום שממנו מגיעים לליגה האירופאית.

עונת 2021/2022 שהיתה אמורה להיות המשכיות לעונה הקודמת התחילה בצורה פחות טובה ולקראת ינואר, הוחלף המאמן. ניר קלינגר מונה לאימון הקבוצה אך לאחר תקופה של משחקים פחות טובים עזב את המועדון. הקבוצה נאבקה בתחתית אך לא הצליחה להמנע מירידת הליגה. 

הקבוצה חזרה לליגת הלאומית והמטרה העיקרית שלה בעונת 2022/2023 היתה לעלות בחזרה לליגת העל. בתחילת העונה מונה למאמן הקבוצה שי ברדה. הקבוצה התחילה את העונה בצורה טובה מאד ואף מוקמה במקום הראשון. לאחר רצף של חמישה הפסדים פוטר המאמן ובמקומו מונה בני לם. מרגע זה ועד לסיום העונה הקבוצה שינתה את המומנטום, סיימה את העונה במקום הראשון ועלתה בחזרה לליגה הראשונה.